From reading the article, I’m not really clear who have levied this fine – from a naive reading of the article, it sounds like the complaint was filed against the Pub’s wireless internet service provider – The Cloud (a company that provides wireless hotspot services to businesses), and its not clear whether a court was involved or if the fine was levied by some sort of arbitration process handled by the company.

Obviously there is a serious issue here – A business that provides internet access to its clients, whether if its the primary service or a complementary service, whether its free or for charge, is not really a subscriber and should benefit from the same “safe harbor” provisions as any service provider: a communication service provider is not responsible for misuse of its service for illegal purposes. The same way that The Cloud is not responsible for the infringement, the pub itself is just as much exempt under the same clause.

I would have taken them to court about this.

I wonder how this apply to the ACUM (the Israeli equivalent of the RIAA) operating of suing businesses that have a radio open to a music channel during business hours under the assumption that this is unlicensed rebroadcasting of copyrighted music.

הייתי אתמול במצעד זכויות האדם הראשון בארגון האגודה לזכויות האזרח בישראל. היה מאוד צבעוני. במיוחד למרות שאני לא מסכים עם הרבה מהדעות שהועלו על נס ודגל במצעד (שימו לב בוידאו) היה חשוב לצעוד על זכותם של אנשים להביע אותן (בפראפרזה על הציטוט הידוע של וולטייר).

חבל שהרבה אנשים שאני מכיר, ושאת דעותיהם אני מעריך ושאפשר לקרוא להם “הרוב הדומם”, לא חשבו שזה חשוב מספיק להגיע למצעד, אבל כן פגשתי שם את מני ליבנה (כל הכבוד!).

בכל מקרה, הינה וידאו קצר של המצעד חולף ברחובות תל אביב – כ-14 דקות (בסך הכל כן הגיעו הרבה אנשים). המיקרופון במצלמה היה מקולקל אבל לא שהיה יותר מדי מה לשמוע במהלך רוב המצעד. במקום זה שמתי פסקול קצת רועש של מוזיקה חופשית, אז אני ממליץ להתחיל בלהחליש את עוצמת הקול במחשב

אבל בפרספקטיבה של 24 שעות אחרי, הנה אסופה של מאמרים מבלוגים אחרים בנושא:

• עירא אברמוב


• יהונתן קלינגר


• דר’ קרין ברזילי-נהון


• ירון סגמן


• גל מור (חורים ברשת)


• טל גלילי


• נעמה כרמי


• דובי קננגיסר


• היתוך קר למפגרים


• מאירשטרית.קו.יל


• יובל מישורי (הפילוסופיה של מרפי)

נ.ב. ולמי שהתעניין, אני נורא חולה ולא יוצא מהבית (ירביצו לי אם אני אנסה ).

והנה קישור לעמוד המקורי באתר של TED.

Israel has on general very good road – compared to many modern countries (in Europe and North America): national roads are all at least dual carriageways with many of them triple carriageway or even more; roads are mostly lighted at night except maybe single carriageway roads in rural areas; even road maintenance which was historically horrible in Israel is pretty good now days.

That being said, the state of driving in Israel is horrendous – people simple have no road courtesy whatsoever! The most common annoyance I have with traffic in Israel is that on a triple carriageway, where you have three lanes to choose from, the slowest one (which often has average speeds way under the low Israeli speed limit) is the middle one! If you’re just driving along at about the speed limit (maybe a few km/h over it, I can’t pretend I’m a saint), then you normally would be driving on the rightmost lane, passing people on your left. Very very annoying, not to say dangerous near interchanges. More ludicrous is that if you are in a real hurry and want to drive at speed that will normally get you a speeding tickets, you also mostly drive on the right most lane – as the left lane is occupied by people who think they are the fastest on the road but in actuality only drive around 100 km/h.

And all that before we discuss drivers switching lanes without signaling, driving on the center between two lanes, breaking abruptly for no obvious reasons, and the most annoying behavior – being the first car at a stop light the driver stops about 2 car-lengths away from the stop line. I have no idea why they do that, except for increasing the likelihood of a traffic jam this serves no purpose I can understand.

I hate Israeli drivers.

As the story goes (and don’t look in The Register for the details, read the original article at WKOW TV’s web site – the original news source for the story), a woman purchased a Dell laptop – the Ubuntu version, and apparently she did so by mistake: she expected to get MS-Windows on her laptop.

When she got her computer she tried to install some software that she “needed” in order to enroll for studies in her local college: Microsoft Office suite and Verizon’s broadband windows drivers. Both of course failed to work, so she dropped out of both fall and spring semesters (yes, she figured she can’t get the computer to work now so she might as well cancel her studies for the year).

There are several things that trouble me about this story (which I’ll go over briefly before focusing on the real problem):

• How exactly does one get a Dell laptop with Ubuntu by mistake? From browsing the Dell web site, the only way you can get to the Ubuntu section is by specifically searching for Open Source laptops (just searching for Ubuntu will get you nowhere), and then – if you don’t know anything on subject – you are just as likely to choose the FreeDOS version. At no point you can go through the standard ordering process (or any ordering process for that matter) and choose Ubuntu over MS-Windows


• Said woman is so un-tech-savvy that it boggles the mind – anyone who ever owned a computer knows to call someone when you have problems. Instead of calling for support she canceled her studies and called a TV station. The TV station apparently later called the local college (which said they can work with Open Office that comes installed on Ubuntu laptops) and Verizon (which said that Ubuntu is supported by their service and they will help her install it). The only support call the woman in the story did was to Dell, before she tried to work with the computer, to complain that she didn’t get MS-Windows.

Now the real problem is that Ubuntu is not user friendly enough for people that have no concept of an opearting system other then MS-Windows: an operating system is something that runs programs; Program are things that you buy at store or download from the internet and carry large “Works with MS-Windows” stickers. And this is what we have to work with, people.

I have no magic solution for the problem, and it is stupid to expect that we can educate the general public about what an operating system is and that while all operating systems should help you do the same things, they go about it in different ways and software for one is not applicable to another.

Maybe what Ubuntu should have done is to have something that detects that you are trying to run an MS-Windows installer, figure out what you are trying to install and offer native alternative – if good ones exist – or point you to wine/crossover-office otherwise.

ICANN are planning to open up the process for adding new top level domains to the point where anyone can request to register new top level domains – even in a non-latin script.

Many commenters agree that implementing this suggestion would cause an explosion in the available and used top level domains, and as a result also the number of actual domains registered, which can also be a bad thing – for example, domains named after common file extensions (Firefox.exe anyone?), for specific fringe interest groups or a top level domain per city (The .nyc domain for New York City seems to be the most coordinated).

But worse are the implications of the new plan for brand names. As an Australian developer news site noted, the implications for brand managers are enormous: simply using “domain hacks” with some randomly looking TLDs can be a real headache for large corporations: the .LA domain for Los Angeles can offer coca-co.la for the quick entrepreneur, or maybe www.dis.ney.

But I don’t think this the worst problem. What I think will happen is that large corporations with large pockets will go and buy their own top level domain names and just have that as their web address! what will prevent Sony from buying the .sony TLD and have www.sony as their web address or maybe even simply http://sony/ (and http://ps3.sony, http://music.sony, etc).

I don’t think there is a single corporation that wouldn’t jump at the option to do this, and we will end up with something far worse then a messy and non-hierarchical naming – a web where most top level domains are brand names of global corporations.

להקה בריטית בשם The Get Out Clause מצאה שימוש למצלמות במעגל 347=x-347-61925”>סגור שפזורות בבריטניה בכל פינה. לפי אחד המאמרים, תושב לונדון מצולם בכל יום 300 פעם על ידי מצלמות אבטחה, ו-The Get Out Clause החליטו להשתמש בכך כדי לחסוך קצת כסף על הקליפ הראשון שלהם, בכך שהם נעמדו וניגנו בכ-80 מקומות במנצ’סטר שהם יודעים שמנוטרים על ידי מצלמות במעגל סגור, ולאחר מכן דרשו את קטעי הוידאו מבעלי המצלמות במסגרת חוק ההגנה על המידע.

התוצאה:

This is my work computer, and its quite obvious that I’m a programmer, if only for the fact that everyone else is copy&pasting awk for the history analysis and I chose to rewrite it in perl, but also for the top two commands. Looking a bit lower it looks like I’m doing a lot of PHP/web programming lately, and what am I doing running RPM in my user account ?

The entire list has 70 commands in it, which also means I’m quite a versatile command line user.

יש בעיות במערכת החינוך, ואני לא מדבר על שביתת המורים או עודף תלמידים בכיתות או שאר הדברים שהיו בכותרות בשבועות האחרונים – אני מדבר על תוכנות העזר למורים.
לאחרונה יצא לי להתוודע למערכת תוכנה בשם משו”ב שנרכשת על ידי בתי ספר (כנראה באופן פרטי, בלי קשר למשרד החינוך) על מנת לשפר את עבודת המורים. מערכת משו”ב אמורה לאפשר למורים לנהל את המעקב אחרי התלמידים שלהם במקום מרוכז תוך שיטוף מידע בין מורים בקלות – אפשר להתסכל על ציונים ולכל תלמיד יש תיק מעקב שמורים יכולים לכתוב בו הערות ושאר דברים. בגדול נשמע כמו רעיון טוב, אלא מה – התוכנה ממש ממש ממש גרועה.

מבדיקה ראשונה של התוכנה ברור שלא התבצעה עליה שום בדיקת איכות משמעותית לפני השחרור ללקוחות ונראה שגם מצד בתי הספר לא התבצעה שום בדיקה משמעותית של איכות התוכנה לפני שהחליטו לשלב אותה במערכת ההוראה. כתוצאה מכך יש מורים שהצליחו לשחק עם התוכנה ולהתרגל לכל השטויות והשטיקים שלה ומצאו את כל העיקופים שצריך לעשות כדי להוציע משהו מועיל מהתוכנה, אבל רוב המורים כנראה יושבים בבית עובדי עצות ולא מבינים מה לעשות, או חמור מזה – עובדים על התוכנה רק בבית הספר שם הם יכולים לקבל הדרכה ועזרה.

כמות הבאגים והשטויות במשו”ב היא פשוט מדהימה – אני לא מדבר על זה שכל מה שהיא עושה אפשר היה לעשות בקלות בעזרת ממשק web לא מורכב במיוחד בלי צורך להוריד ולהתקין תוכנות: דבר שהיה מקל ביותר גם על תהליך בדיקת האיכות וגם מאפשר למשתמשים במערכות הפעלה שונות לעשות שימוש במערכת. ואני בכלל לא הולך להכנס לכך שהם החליטו לפתח את התוכנה רק למערכת ההפעלה של מיקרוסופט – באמת שאלו לא הבעיות הגדולות. הנה סקירה קצרה של מה שבאמת בעייתי במשו”ב:

• התוכנה חייבת הרשות מנהל מערכת כדי לרוץ – אחרת היא מתלוננת ש”אין קשר לאינטרנט” (כך במקור) ומסרבת לפעול. כתוצאה מזה המורה שמשתמש במשו”ב לא יכול להכנס כמשתמש עם הרשאות מופחתות כפי שמיקרוסופט ממליצים (זה חשוב מאוד כדי להמנע מלהדביק את המחשב בווירוסים, רוגלות ושאר מרעין בישין). המצב יהיה חמור במיוחד למי שירצה לעבור לויסטה. עדכון: נראה שבויסטה, לאחר התקנה רגילה, המערכת מסרבת לרוץ (עם הודעת שגיאת התקשורת) כל פעם. הפתרון הוא להפעיל את תוכנת ההתקנה שוב – בסיום תהליך העדכון תוכנת ההתקנה מפעילה את תוכנת משו”ב עצמה. בויסטה הפעלת תוכנת ההתקנה כרוכה בדיאלוג אישור הרשאות מנהל לפני ההתקנה ואישור שההתקנה הצליחה לאחר ההתקנה – כל זאת בכל פעם שרוצים לגשת לתוכנה.


• ניכר שלא נעשתה שום בדיקה של איכות ממשקי המשתמש לפני, במהלך או אחרי הפיתוח: כל החלונות שמופיעים בתוכנת משו”ב לא ניתנים לשינוי גודל, לא מצייתים להגדרות ה-theme של מערכת ההפעלה (כולל צבעים, כפתורים ואפילו מסגרת החלונות), והתוכנה בכלל לא נראית כמו תוכנה של מערכת חלונות – הכפתורים הם סתם ריבוע עם מסגרת שחורה, קופסאות טקסט זרוקות בכל מיני מקומות בלי או עם מסגרות בצורה אקראית והכל נראה מבולגן. אפילו חלונות שונים של התוכנה נראים שונה – לחלקם רקע אפור, חלקם לבן, חלקם פשוט אוסף כפתורים (שחורים הפעם) לפעמים אין צלמיות, לפעמים יש, לפעמים יש צלמיות שונות לאותה פעולה – פשוט אסון שימושיות. חמור מכך – במערכת הפעלה עם ממשק בעברית, מימין לשמאל, החלונות אמורים להיות עם כפתור סגירה בצד שמאל, אבל במשו”ב לחלק מהחלונות כפתור הסגירה בצד שמאל ולחלק הוא בצד ימין, ללא שום סיבה נראית לעין (תכף נראה למה זה בעיה).


• הרבה אנשים מבוגרים (לדוגמה, מורים) שיש להם מערכות מחשב חדשות ומסכים חדשים עם הפרדה גבוהה משתמשים במצב Large Fonts של מערכת ההפעלה (גופנים מוגדלים ב-120 dpi), ותוכנת משו”ב לא מסוגלת להתמודד עם תצוגה שכזו – לרוב הכפתורים גודל קבוע והטקסט נחתך אם הוא גדול מדי, בדיאלוגים קטנים של “אישור/ביטול” הכפתורים נדחפים מחוץ לדיאלוג כך שלא ניתן לראות אותם – וכמובן שאי אפשר להגדיל את החלון, תיבות טקסט גדלות לרוחב עד שהן נדחפות מחוץ למסך ואין סרגלי גלילה אופקיים. הקיצר – בלגן.


• יש לתוכנה מערכת דואר פנימית – זה כנראה הרעיון הכי גרוע שהמציאו כותבי המערכת. פעם לפני הרבה שנים עבדתי ברפת ואז היתה לרפתנים בישראל מערכת פנימית (של חברת “קו מנחה”) שאיפשרה לשלוח הודעות לרפתות אחרות ושאר אנשים שמעניין לרפתן לדבר איתם, כמו מחלבות, ווטרינארים וכו. היתה לזה הצדקה כי זה היה ב-1990 כשדואר אלקטרוני כפי שאנחנו מכירים אותו היום לא ממש היה קיים בארץ. אבל זה בהחלט לא המצב בשנת 2007: היום כולם יודעים מה זה דואר אלקטרוני ואיך משתמשים בו ולכל מי שיש מחשב יש לפחות 3 כתובות דואר, אבל לא – מתכנתי משו”ב החליטו שהם צריכים להמציא מחדש את הדואר האלקטרוני – ולעשות את זה גרוע. יש כל כך הרבה בעיות במערכת הדואר שאין לי כוח למנות את כולן אבל אני רק אציין שאין תיקיות דואר וכל דואר שהמורה רוצה לשמור צריך להשאר בתיבת הדואר הנכנס לעולם או לייצא אותו למסמך Word – כל פריט דואר במסמך נפרד אחר, כמו שהיינו מתייקים מכתבים לפני עשר שנים.


• הרבה פעולות שמורה רוצה לעשות במערכת גורמת לחלון חדש להפתח – ולחלון הקודם להעלם. זה לא חלון שמשתנה, פשוט מקבלים חלון חדש בגודל שונה עם כותרת שונה (ולפעמים כותרת חלון בכיוון הפוך מכיוון המערכת) והחלון הקודם לא מופיע יותר בשורת המשימות. כמובן שלחלונות חדשים שכאלה אין כפתור ברור שמסומן “לחזרה לתפריט הראשי” אלא על המשתמש לנחש שכדי לחזור לחלון הקודם הוא צריך לסגור את החלון הנוכחי על ידי לחיצה על כפתור הסגירה של החלון – שכאמור מופיע פעם מימין ופעם משמאל.


• יש גם משהו טוב אחד בתוכנה הזאת – מערכת דיווח שגיאות פנימית המאפשרת למשתמש לדווח על בעיות למפתחים. לצערי דיווח על בעיות אינו מספיק כדי שהם יפתרו וגם לאחר זמן רב בעיות מהותיות לא תוקנו.

מומחי שימושיות יחטפו בחילה רק מלהסתכל על התוכנה הזו. משו”ב מייצגת את כל מה שרע בשוק התוכנה הישראלי – חובבניות, חוסר תשומת לב לפרטים ואי הנכונות ללמוד מהניסיון של אחרים לעומת הרצון להמציא הכל מחדש “יותר טוב”. אני לא יכול להאשים רק את חברת Strike שפיתחה את התוכנה כי במחדל הנוראי אשמים גם מנהלי בית הספר שאימצו את התוכנה בלי שום בדיקה לעומק של המערכת. זו בעיה מאוד נפוצה – אנשים ללא רקע טכני נדרשים לבצע רכישה של מערכת טכנית והם לא מבינים שכדי לא להדפק הם חייבים להעסיק, בנוסף למפתח של המערכת, גם צוות טכני נוסף מצד שלישי (בלי קשר למפתח המקורי) שיבצע בדיקות איכות לוודא שלא משלמים מאות אלפי שקלים בשביל אוסף אקראי של דיאלוגים המתחזה לתוכנה “ידידותית למשתמש”.

ואם חשבתם שזה לא צריך לעניין אותכם כי אתם לא מורים, אז תחשבו שנית – לפחות אלה מכם שמתכננים להכניס ילדים לבתי ספר בשנים הקרובות – תוכנת משו”ב מוצעת גם להורים על מנת שיוכלו לעקוב אחרי הילדים שלהם: כל הורה בארץ שמעוניין לא להשאר מאחור יהיה חייב להתקין את הזבל הזה על מחשב החלונות שלו (אין לך ? אז תקנה ותזכור תמיד להפעיל אותו כמנהל מערכת).