עברנו דרך הואה-הין בדרך לצ’אמפ-פון: זה היה מחוץ לדרך הראשית אבל יצאנו כדי ליסוע בדרך החוף. לא ממש ראינו חוף, אבל היו דברים אחרים משעשעים.

אבל שמענו על תחרות הפילים רק אחרי שהגענו לצ’אמפ-פון – קראנו עיתון במסעדה שאכלנו בה ארוחת ערב והיה שם חצי עמוד שמוקדש לנושא. ובכן – זה כבר מאוחר מדי: אנחנו בקו-טאו ועד שנצא מפה התחרות כבר תיגמר. חבל.

נהיגה בצד שמאל זה לא ממש קשה – בעיקר שההילוכים אוטומטיים. בפעם הקודמת שנהגתי בתאילנד לרכב היו הילוכים ידניים וכל פעם שהייתי צריך להחליף הילוך הורדתי את היד הלא נכונה, נתקעתי בדלת, החזרתי את היד ואז ניסיתי שוב עם יד שמאל. חוץ מזה יש את האיתות לפניה שנמצא בצד ימין במקום בצד שמאל, ולפעמים אני מנסה לאותת עם הידית של המגבים.
מה שמוזר, זה שכל המכונית הפוכה – חוץ מהמקום של המפתח שנמצא בצד ימין של ההגה כמו בארץ – מאוד מוזר.