זיהוי ויזואלי ביומטרי בעולם האמיתי

בעקבות דיון שהיה במשרד, פחות או יותר בנושא (“אז מה היה הנושא בדיוק, המאגר הביומטרי של משרד הפנים?” “לא – מה פתאום – סתם דיון כללי בנושא מאגרים ביומטרים של אזרחים במדינה דמוקרטית הכוללים תמונה וטביעות אצבע”), ובניסיון להדגים משהו, הרצתי חיפוש קצר בגוגל – visual identification biometric. לא מצאתי מייד את מה שחיפשתי, אבל כן ראיתי – באחת התוצאות בעמוד הראשון – את המאמר המעניין הבא: Individual animal identification using visual biometrics on deformable coat patterns ( המאמר המקורי זמין להורדה ישר מתוצאות החיפוש של גוגל, אבל הקישור הנ”ל הוא ל-Google Scholar).

הכותרת נשמעת מבטיחה, והנה התקציר הלא מקצועי שלי:

המחקר התמקד בפיתוח תוכנה ואלגוריתמים לזיהוי אמין ואוטומטי של פרטים בודדים בסביבה טבעית וסואנת על ידי השוואתם לתמונות מקור איכותיות שהוכנו מראש. נשמע מוכר למישהו?

באופן ספציפי, המחקר התמקד בבעיה רצינית בזיהוי בעלי חיים – תמונות הדפוס הן של פרוה או כסות אחרת (נוצות במקרה של הפינגווינים שהיו אוכלוסית המטרה המקורית) שעוברות עיוותים תוך כדי תנועה של החיה, והאלגוריתמים צריכים לזהות את הדה-פורמציה בכל תמונה בנפרד ולתקן את הדפוס בהתאם כדי להתאים אותו למידע הביומטרי המקורי. בזיהוי בני-אדם יש גם עיוותים מסוימים, אבל הבעיה פחותה בהרבה.

בכל מקרה, המחקר מדבר על אחוזי אמינות של 92% בזיהוי אינדיבידואלי של פרטים, שנראה לי לא רע בכלל בהתחשב בכך שהמצלמה המזהה היתה בעלת הפרדה של מגה-פיקסל בודד. בנוסף בהתחשב בכך שזה מחקר אוניברסטאי, עם תקציב בהתאם, ובבעיות של עיוות דפוסי פרווה, נראה לי שאם נמפה את הידע הרלוונטי לבעיה דומה אבל עם פרמטרים אחרים, לדוגמה: תקציב ממשלתי, מצלמות בהפרדה מאוד גבוהה1 וכוח מיחשוב בהתאם, והתאמה של פריטים עם עיוותים הרבה יותר קטנים (נגיד.. פנים של בני אדם), אז – ורק לצורך הדיון – יש מצב שאפשר להגיע לאחוזי הצלחה גבוהים בצורה משמעותית, אולי אפילו מעל 95%.

מערכת כזאת, אם מישהו יפעיל כזו – בהסתמך כמובן על מאגר תמונות איכותי של כלל אוכלוסית היעד (נגיד, כל אזרחי מדינה מסוימת) – בהחלט יכול לעזור למשטרה לפתור פשעים מסוכנים, לפתור פשעים קצת פחות מסוכנים, לזהות אנשים שחשודים ב”התססת הרגשות בציבור”, לעקוב אחרי התנועה של הבן-דוד של אשתו של קצין תחנת רמת-גן וכיוצא באלה.

נכון טכנולוגיה מודרנית זה מגניב נורא? 🙂

Enhanced by Zemanta
  1. חיישני וידאו של 12 מגה-פיקסל הם בהחלט בהישג ידו של אפילו האדם הפרטי הממוצע []

2 Responses to “זיהוי ויזואלי ביומטרי בעולם האמיתי”

  1. אריק:

    עודד,

    95% זה גרוע מאד. בוא נניח שיש למערכת זיהוי של 99.999% – כלומר 0.0001 אחוז שגיאה – כלומר 1 מ 1,000,000. זה אומר שהמערכת עדיין תזהה 7 אנשים בישראל על כל תמונה.

    — אריק

  2. Oded:

    כן, אבל (א) תוסיף לזה מידע ממרשם אוכלוסין ותוכל לפסול אנשים שגרים רחוק ואתה מקבל מערכת זיהוי לא גרועה בכלל. ו-(ב)זה חלק מהבעיה שלי עם כל הנושא – נראה לך שלמשטרת ישראל יש בעיה להגיש תיקים על זיהוי בבוודאות של 1 למיליון?

Leave a Reply