עוד יום חם
אחד הדברים שמוזר לי מאוד בתאילנד, זה שאני לא ממש מרגיש את החום רוב הזמן (בניגוד לקרן, לדוגמה 🙂 ). נכון, ממש חם וגם לח – אבל כל זמן שאנחנו הולכים ברחוב, ואפילו בעצירה – בעיקר בצל – החום לא ממש מטריד אותי. עד שאנחנו נכנסים למקום ממוזג: בשניה שאנחנו יוצאים מהתנור של הרחוב אני מרגיש איך כל הראש שלי רטוב והזעה מטפטפת במורד הגבות שלי.
עוד משהו מעניין זה הקטע של תאילנדיים לעצור כל תייר ברחוב ולהתחיל לדבר איתו.
אם אתה לא הולך בצורה החלטית ממקום למקום, איזה תאילנדי ימצא אותך ויתחיל להסביר לך על ההיסטוריה של המבנה שלידו אתה עומד באותה שניה – אפילו אם זה ממש לא מעניין אותך, כמו איזה מוזיאון שהקים איזה מלך לפני המון שנים ועכשיו הוא בכלל סגור (ואפילו הבניין משעמם – סתם עצרנו לידו להסתכל במפה ולחשוב איפה אפשר לתפוס מונית). בניגוד לרוב הישראלים שדיברתי איתם, אני לא חושב שהם מחפשים להרוויח עלינו משהו (לפחות לא אלו שלא נוהגים בטוק-טוק), אלא הם פשוט נחמדים עד לזרא.
היום הספיקו לעצור אותנו שלושה אנשים נחמדים שכאלה (ארבעה אם סופרים את האיש במקדש הבודהה שניסינו לא להפריע לו להתפלל, אבל הוא התעקש), אחד אפילו עשה לנו שיעור מזורז בתאית ורשם את השמות של קרן ושלי בתאית – דבר שנורא שיעשע אותו משום מה. אני לא נורא מתלונן, זה דווקא די נחמד (האמת – אני חושב שהם נדבקים לקרן – אני בספק אם הייתי הולך לבד שהייתי מושך כזו תשומת לב, למרות שכל מיני אנשים טרחו להעיר לי שהכובע שלי נחמד 😉 ) אבל הם מעכבים אותנו להמון זמן, ואנחנו כמובן צריכים לעמוד לידם ולהקשיב ומידי פעם להגיד “כן”, “נהדר”, “אנחנו כבר שלושה ימים פה”, “מתכוונים להשאר עוד חודש”, “לצ’יאנג מאי ואחר-כך לאיים”.. וכו’ (זה אפילו כמעט אותו דיאלוג כל הזמן – אני אקליט את עצמי מראש ואפתור לי את הבעיה..). טוב, אין לי ממש בעיה עם זה וזה ואפילו קיבלנו כמה טיפים טובים, כמו למשל הקטע עם הטוק-טוקים של הממשלה – אבל מוזר.
הסיפור של הטוק-טוקים (סאמראו בתאית, לא כפי שהם מבטאים את זה בשביל שהתיירים הטפשים יבינו) – כך לפי התאילנדים שניסו לעזור לנו – הוא שיש טוק-טוקים המסובסדנים ע”י הממשלה התאית (כנראה TAT שדיברנו עליהם אתמול) שמסיעים תיירים ממש בזול – 30-40 בהאט, וצריכים להביא את התיירים דרך איזה אתר ממשלתי שאז הם מקבלים קופון לדלק חינם. מזהים אותם על פי לוחית הזיהוי האדומה-לבנה, בניגוד ללוחית הזיהוי הירוקה-צהובה של כלי הרכב הפרטיים. אותם גם אי אפשר ממש לתפוס ברחוב אלא הם ממתינים בתחנות מיוחדות ליד אתרי תיירות. לצערי עוד לא יצא לנו לתפוס אחד כזה כדי לנסות אותו – היום עלינו על אחד פרטי שהבטיח לנו סיור בשלוש מקדשים תמורת 20 בהאט. מכיוון שזה נשמע טוב מכדי להיות נכון, זה באמת היה כך: לאחר שהוא לקח אותנו לבודהה העומד ולבודהה “בר המזל” (נא לקרוא את הפוסט של קרן בשביל הפרטים), הוא רצה להעביר אותנו דרך לא חנות פרטית אחת, אלא שלוש – אחת מהן היתה סוכנות תיירות אותה הוא הציג כסניף של ה-TAT, והסוכן בפנים גם. בשלב זה ויתרנו על ההמשך וזרקנו אותו – אני, פראייר שאני, נתתי לו 50 בהאט בשביל שיעוף לי מהעיניים.
אחרי הבלאגן הזה הלכנו להר המוזהב – הלכנו בערך חצי מהדרך ברגל לפני שתפסנו טוק-טוק יקרן שגם רצה לקחת אותנו לחנות טקסטיל, אבל הודענו לו בתוקף שאין שום סיכוי בעולם. ההר – גבעה מלאכותית שנבנתה בכמה שלבים לאורך שלטון של שלוש מלכים (ראמה 3 עד 5) הוא דווקא אטרקציה מאוד מעניינת – לא ברור לי איך החמצנו אותו בטיול הקודם בתאילנד עם אלעד ואופיר. מטפסים במדרגות שמסתובבות מסביב למבנה עד שמגיעים למעלה – בגובה של בערך 100 מטר יש נוף של כל בנגקוק מסביב, ובנוסף כל האטרקציות הרגילות של מקדש בודהיסטי רציני, כולל נזיר בודהיסטי שישפריץ עליך מים, יברך אותך ויתן לך חוט מתוך קשר מזל וברכה – תמורת תרומה נאותה.
מה שהיה מוזר לי קצת זה הקיוסק/חנות מזכרות שהיתה ממקומת בתוך הקומה העליונה של המקדש, לפני הכניסה לפגודה הפנימית (בה לפי הסיפור מוצנעים חלק משרידיו האנושיים של בודהה). הפגודה החיצונית נמצאת על הגג אליו מגיעים במדרגות צרות, אבל משם גם הנוף הכי מרשים.
מכיוון שהיום התחלנו מאוחר (השעון המעורר שקיבלנו במתנה בחנות הספרים בה קנינו את ה-Lonely Planet לא עבד – כנראה שכחתי להדליק אותו 🙁 ) אז ננסה ללכת לארמון המלך מחר. שם אני גם מקווה לתת לקרן לאכול קוקוס אמיתי – ישר מהמקרר, ונראה מה היא חושבת אז על קוקוס..
הי עודד וקרן !
נחמד לראות שאתם נהנים אבל באמת תשימו לב שאתם לא מבזבזים סתם כסף וטוב יותר ללכת ברגל אם אפשר ולא רחוק מדי .
אבא לא קורא אנגלית אבל אני קראתי גם מה שקרן כתבה והפרי הזה נראה מענין צריך אולי לחפש בויקיפדיה מה שמו, אבא מבקש שלא תשכור רכב רק תסעו באוטובוס תיירים כמו שאמרת, תמשיכו לבלות ולהשתמע מאתנו
בגדול אני מעדיף לא לנסות ללכת הרבה ברגל – כי ממש ממש ממש חם כאן, ו(א) מתייבשים, ו-(ב) זה מבזבז את המעט זמן “קרן מחוץ למזגן” ( 😉 ) שיש לי לנצל עד שקרן לא יכולה יותר לסבול להיות בחוץ.
בקשר לשכירת רכב – נראה. אני עוד לא בטוח שנוכל.