סוף סוף, סוף שבוע

היום הלכנו לשוק סוף השבוע בצ’אטוצ’אק. זה מקום ענק ודי מאורגן. בניגוד לשווקים האחרים של בנגקוק, שהם בד”כ אוסף של רחובות ש”נכבשו” ע”י המון דוכניים מאולתרים, השוק של צ’אטוצ’אק ממוקם באזור מיוחד שמוקצה בדיוק לו, יש בו רחובות פחות או יותר מסודרים, שרותים, שירותי בנקאות והכי מוזר: השוק מחולק לאזורים לפי סוגי החנויות, תראו שלט:

עשינו בשוק קצת קניות (בגדים בעיקר) אבל בעיקר התרשמנו מכל הדברים המוזרים שיש שם – כמו חרובים ממש גדולים: , צמחים שונים ומשונים, פירות, חיות – נחשים, עכבישים, סנאים והמון כלבים (לא לאכילה – משחקים איתם, מסרקים אותם וכו’). עוד תמונת בגלריה.

שוב פעם אני נדהם מאיך שהתאילנדים קולטים ישראלים – ברגע שאתה מוציא מהפה מילה בעברית הם מייד מסמנים אותך כישראלי, והרבה מהם מייד מנצלים את ההזדמנות לזרוק עליך את אחד משני המשפטים בעברית שהם יודעים. זה לא ממש חדשות שכל נהגי הסאמראו (תוק-תוק) בבנגקוק יודעים עברית על בוריה (או לפחות להגיד “בוא כבר”, “סבבה”, ו”אני נהג שודים”), אבל מאוד הופתענו שהמארחת במסעדה שבה ישבנו היום פנתה אלינו בעברית – עם מבטא בהחלט לא רע, שאלה שאלות לעניין (בעברית) וגם הבינה את התשובות (או לפחות כך הבנו).

המסעדה עצמה היתה דבר די משעשע – היא נמצאת בקומת בתי הקולנוע של אחד ממרכזי הקניות של העיר (Siam Discovery Center) והיא מציעה בו זמנית תפריט תאילנדי, סיני, איטלקי ויפני (את האיטלקי לא ממש פתחנו אבל היפני, שאני קצת מבין, היה די מרשים). זה לכאורה ארבע מסעדות שונות: כל אחת עם שם משלה בשפה המתאימה, אבל נראה שיש להם מטבח חצי משותף (חציו פתוח למסעדה), אזור הארחה משותף ובאר משותף.
האוכל היה מוצלח, והמחיר אולי היה די יקר לאכילה ברחוב בתאילנד, אבל ב-55 שקל לארוחה של שני אנשים, אני חושב שזה בהחלט שווה ואני ממליץ.

רק אספר עוד קצת על חנות האינטרנט שאנחנו משתמשים היום (ואתמול) – יש להם רוחב פס די נמוך (256KB DSL) ומחשבים מאוד מיושנים (קשה לכתוב טקסט כשהמחשב מריץ skype), אבל יש מיזוג אויר והרבה מאווררים, והמחיר ממש מצחיק – 10 באהט לחצי שעה (בערך שליש מהמחיר המקובל). הצורה שהם עובדים היה מה שמשעשע – לכל מחשב יש קופסה שאוכלת מטבעות של 10 בהאט ופותחת לך את המסך. על המטבע הראשון מקבלים 10 דקות, על המטבע השני מקבלים 20 דקות ועל השלישי – 20 דקות. הטריק הוא לתפוס מחשב שמישהו כרגע פינה, לפני שפג המטבע האחרון ולקבל 30 דקות על המטבע הראשון: כך אפשר לשבת חצי שעה על האינטרנט ב-3 שקל 🙂

היום כפי ששמתם לב שוב לא הלכנו לארמון המלך ולמקדש הראשי. אבל מחר בטוח נלך, אפילו אם זה אומר שאנחנו ישנים רק 4 שעות הלילה!

5 Responses to “סוף סוף, סוף שבוע”

  1. david Arbel:

    היום אני כותב לכם, אני מבין לפי מה שאתם כותבים שאתם נהנים ממה שאתם רואים אבל לפני שאתם עוזבים את בנגקוק תבדקו האם אפשר לנסוע לצפון (צאנג מאי , צאנג ראי ) משום שיש שם שיטפונות ולכן כדאי אולי להתחיל בדרום באיים ורק לאחר מכן לעלות צפונה
    אצלנו אין חדש מחר אנחנו הולכים למסעדה לחגוג 35 שנות נשואים ( עם אמא )ונקווה לשמוע ממכם בהמשך.
    אבא

  2. Karen:

    Happy anniversary! 🙂

  3. Arik:

    Hey

    Send me your skype ID

    — Arik

  4. david Arbel:

    הי לשניכם
    למרות שאבא כבר ענה אני מוסיפה יש בעיתון היום במוסף מסלול על אי משהו מיוחד בדרום קוראים לו קו-צ’אנג כתוב שזה גן העדן האחרון במזרח אסיה מגיעים אליו במעבורת והוא נמצא 300 ק”מ דרומית מזרחית לבנקוק תרדו לבדוק ותספרו חוויות ואם אפשר גם תמונות.
    בי אבא עומד לי על הראש אז בי אמא

  5. Guss:

    תודה – לא חשבנו על האי הזה, אבל קראתי עליו עכשיו קצת וזה נראה מאוד מעניין. נראה בהמשך מה קורה. כרגע אנחנו בצ’יאנג-מאי ויש לנו עוד איזה שבוע עד שנצטרך להחליט.

Leave a Reply