Things n' Stuff Thoughts about the universe in general

I’ve been meaning to write about the Linux codec problem for a while now but didn’t have a good enough reason, but I recently listened to the (not-podcast) The Linux Link Tech Show, episode 233 where one of the guys (apparently Dann, but for the life of me I can’t distinguish between them on the broadcast) discusses his new Eee PC (the tiny Linux laptop that has taken over the world or at least the blogosphere), and how it handles video playing.

To sum the Linux codec issue for people who haven’t been listening – it is one of the major hurdles for “Linux on the desktop” (the effort to have Linux operating systems be a viable Desktop operating system for everyday users). One of the key parts for providing a good desktop experience is being able to play multimedia files that users get regularly through email and the web. To be able to play a video or audio file you need a good player (and that Linux has plenty) and the software codec (“enCOder/DECoder”) that understand the file format and can play it. Different file formats – such as MP3, AVI or WMV – require different codecs from different manufacturers, and for legal reasons these are not always available out of the box with your choice of Linux operating system.

(more…)

(I’m not sure if the first such rant was on this blog, or it was just on a comment in another blog, but it was about the incredibly navel-contemplating project “god“).

I like Ruby and I think its a neat little language. Although it still suffers from some childhood maladies (such as very bad performance), it has a very nice syntax and uses a lot of common development paradigms mixed-in in a very interesting and useful way. I’ve wrote a few programs (small and large) in Ruby and I keep it in my arsenal of programming tools on the same shelf as Perl (and not on the same shelf with Python which is stored in some box somewhere).

But I keep noticing the same problem – it used to be that we would joke about C programmers saying “when you have a hammer every problem looks like a nail”, but its becoming more and more apparent that Ruby programmers fall into the same category. Everywhere I turn theres someone who is trying to use Ruby (or misuse it as the case may be) in a situation where it is clearly the wrong tool for the job.

The above mentioned “god” is a good example, but here’s another one:
(more…)

So I’m writing a web application again, and again I need it to work with Internet Explorer, so of course I can’t anything fancy – or I can try but everything breaks:
(more…)

הייתי חייב לכתוב פוסט קצר כי קצת ירדתי על השוא”ש בטא 1 במאמר הקודם, אז התרשמות ראשונה:

• מסך הפתיחה ממש מגניב
• שורת הכתובות עכשיו הרבה יותר טובה מבבטא 1, ושם היא היתה שיפור לעומת מה שהיה קודם. עכשיו זה פשוט ממשק חיפוש נוח בהיסטוריה ובסימניות בצורה משולבת לחלוטין.
• לגבי כל הרטינות שלי על צריכת זכרון ויציבות: הבטות של השוא”ש הרבה יותר יציבות והרבה פחות צורכות זכרון מאשר גרסה 2
• רוב ההרחבות לשוא”ש, וחמור מזה – כל ההרחבות שאני ממש צריך כמו Firebug – עדיין לא עובדות
• כרגע – ולדעתי זה רק בגלל שאני משתמש בגרסאות של מוזילה וברגע שהפצות הלינוקס יתחילו להפיץ את השוא”ש החדש זה יסתדר – השוא”ש לא ממש אוהב לינוקס. ספציפית מוזילה זנחו את רוב האייקונים הפרטיים שלהם והתחילו להשתמש באלה של GTK לכל מה שרלוונטי, אבל מאיזו סיבה שלא ברורה לי הוא בוחר את האייקונים ברירת מחדל שהם האייקונים הישנים ולא טנגו כמו שהם התכוונו. זה נראה ממש רע. חמור מזה, כשפותחים קישור בשוא”ש מתוכנה חיצונית, החלון של השוא”ש קופץ לשולחן העבודה הנוכחי. זה ממש מעצבן וזכור לי היתה כזאת בעיה בעבר ונראה לי שהיא נפתרה בהפצות.

עדכון 1.9.2008 :
זה פוסט ממש ישן, בן כמעט שנה, שהסרתי בעקבות בקשת ד”ר מירה המאירי, אחראית על פיתוח התוכנה. בעקבות הפניה המקורית שלי למפתחי התוכנה בדואר הפנימי של המערכת והפרסום של הכתבה לעיל, היה רצף של תכתובות דואר אלקטרוני ביני לבין ד”ר המאירי כמו גם אנשים נוספים שהסתיימה בסיכום של ד”ר המאירי שאכן יש דברים בגו, שהנושא יבדק לעומק ושיתכן שיצרו איתי קשר בהמשך.
מאז לא קרה שום דבר שאני מודע עליו – אף אחד לא יצר איתי קשר בהמשך ושום דבר מהותי לא השתנה בתוכנה – היא עדיין בעייתית כפי שהיתה כשכתבתי את המאמר המקורי לפני יותר מתשעה חודשים, למרות שניתן לעדכן אותה – כל פעם שהתוכנה מופעלת היא “מחייגת” הביתה ומורידה עדכונים¹. עקב כך ובהתאם לזאת אני מעלה מחדש את המאמר (באיחור משמעותי – הייתי צריך להיות עם אצבע יותר על הדופק ולהעלות את זה לפני כמה חודשים). אני מודע לכך שהמאמר הזה משתמש בשפה מאוד קשה, אבל זה רק בגלל שאני חושב שהתוכנה הזאת היא אסון למערכת החינוך ולא נראה שמישהו מעוניין להתייחס לבעיות האמיתיות בה.

יש בעיות במערכת החינוך, ואני לא מדבר על שביתת המורים או עודף תלמידים בכיתות או שאר הדברים שהיו בכותרות בשבועות האחרונים – אני מדבר על תוכנות העזר למורים.
לאחרונה יצא לי להתוודע למערכת תוכנה בשם משו”ב שנרכשת על ידי בתי ספר (כנראה באופן פרטי, בלי קשר למשרד החינוך) על מנת לשפר את עבודת המורים. מערכת משו”ב אמורה לאפשר למורים לנהל את המעקב אחרי התלמידים שלהם במקום מרוכז תוך שיטוף מידע בין מורים בקלות – אפשר להתסכל על ציונים ולכל תלמיד יש תיק מעקב שמורים יכולים לכתוב בו הערות ושאר דברים. בגדול נשמע כמו רעיון טוב, אלא מה – התוכנה ממש ממש ממש גרועה.

(more…)

1. נראה שבזמן שחלף התבצעו בתוכנה מספר תיקונים מינוריים כמו גם הוספת של מספר תכונות חדשות [↩]

עוד קצת על OOXML ו-ISO – תקציר הסיפור עד כה: מיקרוסופט דוחפים את פורמט קבצי ה-Office שלהם כתקן בין-לאומי; לאחר אשרור מהיר ב-ECMA, גוף תקינה אירופאי, מיקרוסופט מנסים להעביר את הפורמט של ערכת Office 2007 הידוע גם כ-OOXML לתקינה מהירה ב-ISO, ארגון התקינה העולמי, ונכשלים אבל ממשיכים לתהליך תקינה רגיל במסגרתו הם מקבלים כ-3700 הערות מגופי תקינה לאומיים לגבי התקן (ישראל שלחה 33 הערות, בעיקר בקשות להבהרות ותיקונים בנושא כתיבה מימין לשמאל). האתר DIS29500.org (על שם הקוד לתהליך התקינה הנ”ל ב-ISO) מרכז את כל ההערות ובתקווה גם את התגובות של מיקרוסופט בעתיד לכשיפורסמו. ארגונים, חברות ואנשים פרטיים התומכים בקוד פתוח כמובן מתנגדים לכל התהליך ומנסים ליירט אותו.

מה שמביא אותנו לסיפור המעניין – איראן הגישה גם היא 58 הערות בתהליך התקינה, הערה איראנית מספר 58 הולכת כך:
(more…)

וחשבתי אולי לקחת אותו לנסיעת מבחן, בעיקר אחרי שקראתי את בזמן האחרון כמה בלוגים שבמדברים על ה-Firefox החדש, וספציפית על סרגל הכתובות החדש שמוצא דפים בהיסטוריה לא רק לפי התחלת ה-URL. זה אכן מגניב ושימושי, ומכיוון שאני לא מאמין גדול בסימניות השיפור בסרגל הכתובות משתלב טוב עם נוהלי העבודה שלי¹. שועל האש 3 מציג הרבה שיפורים בממשק הסימניות, חלקן באופן מפתיע (אותי) שימושיות (לי):
(more…)

1. באותו הקשר של נהלי עבודה, אני רוצה לציין את ּSpeed Dial שהוא הרחבה לשוא”ש שנותנת את התכונה המוצלחת למדי של אופרה – מסך עם 9 כפתורים גדולים של אתרים חשובים. אני לא זוכר איך זה בדיוק באופרה, אבל Speed Dial נכנס גם בטאב חדש, מה שמאוד שימושי. [↩]

The Fedora project is about to release a new version of the Fedora operating system – version 8 (its not called Fedora Core anymore, not since version 7, for all those who were living under a rock for the last year. Yes, I mean you Bryan and Chris). I’ve been running the last test release – test 3 – for about two weeks now, and I wanted to mention a few of the things I’ve noticed about Fedora 8. Which is mostly rants about stuff that doesn’t work as advertised, but aside from that Fedora 8 is a very solid release.

(more…)

ארוע חשוב, אולי, אבל בד”כ דבר כזה לא יקבל פוקוס בבלוג שלי, לולא רשימת התכונות החדשות¹ ב-Mac OS X 10.5, מערכת ההפעלה החדשה של אפל.

מי שיסתכל בעיון בעמוד (אין קישור ישיר, אני מצטער – תלחצו על הקישור שלמעלה) ימצא לקראת הסוף את קטגוריית “UNIX”, תחתיה יש כל מיני דברים חדשים בלאופרד -חלקם לא ממש קשורים ישירות ל-UNIX, אבל לא נורא – אבל הפריט הראשון בקטגוריה מאוד מעניין, ואני מצטט:

UNIX® Certification

Mac OS X is now a fully certified UNIX operating system, conforming to both the Single UNIX Specification (SUSv3) and POSIX 1003.1. Deploy Leopard in environments that demand full UNIX conformance and enjoy expanded support for open standards popular in the UNIX community such as the OASIS Open Document Format (ODF) or ECMA’s Office XML

מעבר לעובדה שאפשר לפתוח דיון לא קצר בנושא האם סתם “UNIX Certification” מספיקה למערכת הפעלה שרוצה להשתלב בסביבת יוניקס ארגונית מלאה (וראה ערך פרוייקט פרוייקט אינדיאנה של סאן שמטרתו לגרום לסולאריס להרגיש כמו לינוקס כדי לפנות לפלח השוק הכי גדול היום של התקנות UNIX: לינוקס² ), יש לשים לב להערה הקטנה שמסתתרת לה בסוף הפסקה:

אליבע דה-אפל, Microsoft “Open” Office XML הוא תקן פתוח – ומוזר עוד יותר – תקן UNIX פתוח…

1. מעל 300! אם להאמין לרשימה של אפל. לא ספרתי [↩]
2. ולהזכירכם, למקרה ששכחנו, לינוקס אינה סוג של UNIX [↩]

נמצא פה: – אם זה לא הולך לשנות את האינטרנט, אז לפחות את הדרך שבו אנחנו מדברים עליו כשאתם לא מסתכלים.

(more…)