המכונית הקטנה והחמודה שלי (אך הבעייתית משהו – אוהבת מוסכים, כנראה יש לה משהו למוסכניקים מכוסים גריז), החליטה שוב לעשות צרות ונלקחה אחר כבוד למוסך.
במקומה קיבלתי רכב חליפי של חברת השכרה: שברולט אוואו LS.
נהגתי כבר במכוניות גדולות, אבל זו בהחלט שוברת שיאים. זה לא שהיא באמת כל כך גדולה, אבל המעצבים שלה לא חסכו במאמץ כדי לגרום לה להרגיש גדולה.
(more…)
I recently had a discussion with a friend about why people choose a specific development enviroment to write their software, and not a better/easier/faster one. I think its a good discussion of my views in this subject, and since it was done using IM, I can post it verbatim (almost verbatim – I spell check better when I post then when I chat 😉 plus the names of the innocent were changed to protect their identity) :
(more…)
להאבק נגד יותר מדי מלח בצ’יפס של רשתות מזון מהיר !
רשתות מזון מהיר תמיד ממליחות את הצ’יפס שלהן בתוך מתקן ההכנה הראשי של הצ’יפס, ותמיד יותר מדי.
כולנו יודעים כמה מלח זה לא טוב ללחץ דם וכולי. מסתבר שיש דרך אחרת – אמרו לא למלח!
אפשר לבקש את הצ’יפס בלי מלח, ואז העובד שמכין את הצ’יפס לא מוסיף מלח – את הצ’יפס שלכם עדיין תקבלו עם מלח, מכיוון שמתקן ההכנה מלא במלח מצ’יפסים קודמים יותר, אבל הכמות תהיה הרבה יותר סבירה
(more…)
וגם קרן עזרה לו, אז הנה תוצאות המבחן שלי, ולא – אני לא גאה בהן (זה מבחן מטופש – מצחיק, אבל מטופש).
מאז שחזרנו מתאילנד, אני הייתי פשוט כל כך עסוק שלא היה לי זמן לנשום אפילו:
* חזרנו מתאילנד
* עברנו דירה (מה שהיה הרבה בלאגן ולא הרבה זמן בגלל החגים)
* סידרנו את הדירה החדשה (טרם הסתיים הסיפור)
* הייתי במילואים
* קרן למדה למבחן כניסה במתמטיקה ועברה אותו בהצלחה ניכרת (98!!)
* הרבה עבודה
* והחגים כמובן
אני מקווה שבימים הקרובים אני אוכל להתפנות לכמה דקות ולסדר את האתר – לכתוב עוד כמה דברים ולהעיף את סכמת הצבעים המעצבנת שבחרתי.
אתמול הגענו לארץ ב-7 בבוקר, בטיסה צפופה (כרגיל) של אל על. מאז אנחנו בסידורים של חזרה הביתה, מה שצפוי שימשך עוד כמה ימים (אז על תבנו עלינו יותר מדי).
וגם אני חטפתי משהו. לא להבהל בבקשה.
אתמול היה לי איזה 38 מעלות חום (קנינו מדחום בבית מרקחת קטן ליד המלון) ונשארנו במלון כל היום. הגענו ב-7 בבוקר לבנגקוק והלכנו לאותו מלון שעשינו בו את היום הראשון בבנגקוק – או יותר נכון, הסניף השני שלו שקצת יותר קרוב למרכז העיר. ישנו כמה שעות כי גם קרן וגם אני הרגשנו קצת לא טוב אחרי הנסיעה באוטובוס.
(פוקט עם ‘פ’ דגושה).
עזבנו את טאו אתמול (יום ראשון) אחרי שדחינו את היציאה פעמיים. במקור תכננו לצאת ביום שישי עם מעבורת הלילה האיטית, אבל בסוף עזבנו רק אתמול. לקחנו את הקטאמרן המהיר של הבוקר, שזה היה חוויה מוצלחת ביותר לדעתי (למרות שהקיבה של קרן כנראה לא הסכימה 😉 ) – הספינה נראית הרבה יותר מהודרת ומודרנית מכל הספינות שראינו עד עכשיו בתאילנד. היא לא ממש גדולה, אבל מסודרת מצוין עם סיפון ראשי שמושיב בקלות יותר ממאה איש וסיפון VIP עליון. הספינה סגורה לחלוטין, מה שמצוין בגלל הרוח והספריי של המים שנוצרים כשהקטאמרן מגיע למהירות מלאה – מעבורת הלילה לוקחת יותר משש שעות מצ’מפון לקו טאו בעוד שהקטאמרן עושה את הדרך בשעתיים. הסיפונים סגורים (חוץ מכמה ספסלים בסיפון העליון שזמינים לאנשים שאוהבים רוח בפנים), ממוזגים ויש גם סרט בזמן הנסיעה :-). אנחנו קיבלנו איזה מן דרמה רומנטית ממש גרועה, שאין מה להרחיב עליה.
אתמול סיימתי את השלב התיאורטי בקורס הניטרוקס של PADI (כולל המבחן – 100 כמובן 😉 ). היום הייתי אמור לעשות את שתי צלילות ההסמכה (עם EANx32 ו-EANx36), אבל זה לא יצא לפועל לפי המתוכנן..
כמה דברים ששכחתי לספר על קו-טאו:
אנחנו שוהים במקום בשם Budha View Resort, שהוא מועדון צלילה חמש כוכבים של PADI עם בית הארחה. המועדון נמצא בחוף הדרומי של קו-טאו, ויש להם רצועת חוף די יפה (תמונות בהמשך), ויש כמה אתרי צלילה קרובים יחסית לחוף. זו היתה אחת הסיבות שהלכנו על המקום הזה, אבל מה שהתברר לנו זה שאף פעם לא יוצאים לצלילות מהחוף. יש ל-Budha View סירה קטנה שקשורה בחוף, אבל אף פעם לא משתמשים בה. במקום זה, פעמיים ביום יוצאים בטנדרים או משאית קטנה עם מקום ישיבה ל-20 איש לרציף בכפר הראשי באי (אותו מקום דרכו הגענו עם ספינת הלילה מצ’מפפון), שם עולים על אחת משתי סירות הצלילה הגדולות של Budha View ומפליגים מסביב לאי לאתר צלילה – לפעמים בחזרה לחוף של Budha View רק מצד הים.
Things n' Stuff is proudly powered by
WordPress
Entries (RSS)
and Comments (RSS).