עדכון 1.9.2008 :
זה פוסט ממש ישן, בן כמעט שנה, שהסרתי בעקבות בקשת ד”ר מירה המאירי, אחראית על פיתוח התוכנה. בעקבות הפניה המקורית שלי למפתחי התוכנה בדואר הפנימי של המערכת והפרסום של הכתבה לעיל, היה רצף של תכתובות דואר אלקטרוני ביני לבין ד”ר המאירי כמו גם אנשים נוספים שהסתיימה בסיכום של ד”ר המאירי שאכן יש דברים בגו, שהנושא יבדק לעומק ושיתכן שיצרו איתי קשר בהמשך.
מאז לא קרה שום דבר שאני מודע עליו – אף אחד לא יצר איתי קשר בהמשך ושום דבר מהותי לא השתנה בתוכנה – היא עדיין בעייתית כפי שהיתה כשכתבתי את המאמר המקורי לפני יותר מתשעה חודשים, למרות שניתן לעדכן אותה – כל פעם שהתוכנה מופעלת היא “מחייגת” הביתה ומורידה עדכונים. עקב כך ובהתאם לזאת אני מעלה מחדש את המאמר (באיחור משמעותי – הייתי צריך להיות עם אצבע יותר על הדופק ולהעלות את זה לפני כמה חודשים). אני מודע לכך שהמאמר הזה משתמש בשפה מאוד קשה, אבל זה רק בגלל שאני חושב שהתוכנה הזאת היא אסון למערכת החינוך ולא נראה שמישהו מעוניין להתייחס לבעיות האמיתיות בה.
יש בעיות במערכת החינוך, ואני לא מדבר על שביתת המורים או עודף תלמידים בכיתות או שאר הדברים שהיו בכותרות בשבועות האחרונים – אני מדבר על תוכנות העזר למורים.
לאחרונה יצא לי להתוודע למערכת תוכנה בשם משו”ב שנרכשת על ידי בתי ספר (כנראה באופן פרטי, בלי קשר למשרד החינוך) על מנת לשפר את עבודת המורים. מערכת משו”ב אמורה לאפשר למורים לנהל את המעקב אחרי התלמידים שלהם במקום מרוכז תוך שיטוף מידע בין מורים בקלות – אפשר להתסכל על ציונים ולכל תלמיד יש תיק מעקב שמורים יכולים לכתוב בו הערות ושאר דברים. בגדול נשמע כמו רעיון טוב, אלא מה – התוכנה ממש ממש ממש גרועה.
(more…)