שוב לפוקט
(פוקט עם ‘פ’ דגושה).
עזבנו את טאו אתמול (יום ראשון) אחרי שדחינו את היציאה פעמיים. במקור תכננו לצאת ביום שישי עם מעבורת הלילה האיטית, אבל בסוף עזבנו רק אתמול. לקחנו את הקטאמרן המהיר של הבוקר, שזה היה חוויה מוצלחת ביותר לדעתי (למרות שהקיבה של קרן כנראה לא הסכימה 😉 ) – הספינה נראית הרבה יותר מהודרת ומודרנית מכל הספינות שראינו עד עכשיו בתאילנד. היא לא ממש גדולה, אבל מסודרת מצוין עם סיפון ראשי שמושיב בקלות יותר ממאה איש וסיפון VIP עליון. הספינה סגורה לחלוטין, מה שמצוין בגלל הרוח והספריי של המים שנוצרים כשהקטאמרן מגיע למהירות מלאה – מעבורת הלילה לוקחת יותר משש שעות מצ’מפון לקו טאו בעוד שהקטאמרן עושה את הדרך בשעתיים. הסיפונים סגורים (חוץ מכמה ספסלים בסיפון העליון שזמינים לאנשים שאוהבים רוח בפנים), ממוזגים ויש גם סרט בזמן הנסיעה :-). אנחנו קיבלנו איזה מן דרמה רומנטית ממש גרועה, שאין מה להרחיב עליה.