Or so the article on The Register goes. Aside from populist titling, this story actually demonstrates what hurdles Linux has to go through in order to be accepted as a Desktop Operating System, and considering the size of the task I might as well retract my stand on the subject – yes, Linux is not yet ready as a Desktop OS for the general populace.
I’ve yet to comment on ICANN’s new plan for the internet’s so called “top level domain names” (.com, .net, etc’), and I think a very important future aspect of it was overlooked by most critics.
ICANN are planning to open up the process for adding new top level domains1 to the point where anyone can request to register new top level domains – even in a non-latin script.
Many commenters agree that implementing this suggestion would cause an explosion in the available and used top level domains, and as a result also the number of actual domains registered, which can also be a bad thing – for example, domains named after common file extensions (Firefox.exe anyone?), for specific fringe interest groups or a top level domain per city (The .nyc domain for New York City seems to be the most coordinated).
אבל זה שווה פוסט:
להקה בריטית בשם The Get Out Clause מצאה שימוש למצלמות במעגל סגור שפזורות בבריטניה בכל פינה1. לפי אחד המאמרים, תושב לונדון מצולם בכל יום 300 פעם על ידי מצלמות אבטחה, ו-The Get Out Clause החליטו להשתמש בכך כדי לחסוך קצת כסף על הקליפ הראשון שלהם, בכך שהם נעמדו וניגנו בכ-80 מקומות במנצ’סטר שהם יודעים שמנוטרים על ידי מצלמות במעגל סגור, ולאחר מכן דרשו את קטעי הוידאו מבעלי המצלמות במסגרת חוק ההגנה על המידע2.
התוצאה:
(more…)
Everybody is doing the history meme thing these days, so here’s mine:
עדכון 1.9.2008 :
זה פוסט ממש ישן, בן כמעט שנה, שהסרתי בעקבות בקשת ד”ר מירה המאירי, אחראית על פיתוח התוכנה. בעקבות הפניה המקורית שלי למפתחי התוכנה בדואר הפנימי של המערכת והפרסום של הכתבה לעיל, היה רצף של תכתובות דואר אלקטרוני ביני לבין ד”ר המאירי כמו גם אנשים נוספים שהסתיימה בסיכום של ד”ר המאירי שאכן יש דברים בגו, שהנושא יבדק לעומק ושיתכן שיצרו איתי קשר בהמשך.
מאז לא קרה שום דבר שאני מודע עליו – אף אחד לא יצר איתי קשר בהמשך ושום דבר מהותי לא השתנה בתוכנה – היא עדיין בעייתית כפי שהיתה כשכתבתי את המאמר המקורי לפני יותר מתשעה חודשים, למרות שניתן לעדכן אותה – כל פעם שהתוכנה מופעלת היא “מחייגת” הביתה ומורידה עדכונים1. עקב כך ובהתאם לזאת אני מעלה מחדש את המאמר (באיחור משמעותי – הייתי צריך להיות עם אצבע יותר על הדופק ולהעלות את זה לפני כמה חודשים). אני מודע לכך שהמאמר הזה משתמש בשפה מאוד קשה, אבל זה רק בגלל שאני חושב שהתוכנה הזאת היא אסון למערכת החינוך ולא נראה שמישהו מעוניין להתייחס לבעיות האמיתיות בה.
יש בעיות במערכת החינוך, ואני לא מדבר על שביתת המורים או עודף תלמידים בכיתות או שאר הדברים שהיו בכותרות בשבועות האחרונים – אני מדבר על תוכנות העזר למורים.
לאחרונה יצא לי להתוודע למערכת תוכנה בשם משו”ב שנרכשת על ידי בתי ספר (כנראה באופן פרטי, בלי קשר למשרד החינוך) על מנת לשפר את עבודת המורים. מערכת משו”ב אמורה לאפשר למורים לנהל את המעקב אחרי התלמידים שלהם במקום מרוכז תוך שיטוף מידע בין מורים בקלות – אפשר להתסכל על ציונים ולכל תלמיד יש תיק מעקב שמורים יכולים לכתוב בו הערות ושאר דברים. בגדול נשמע כמו רעיון טוב, אלא מה – התוכנה ממש ממש ממש גרועה.
נושא שבאמת מטריד אותי בכמה חודשים האחרונים1 זה הנושא של הגינות באינטרנט ו/או באמצעי תקשורת טכנולוגיים. נראה שרק בגלל שאנשים יכולים לתקשר שלא פנים מול פנים גורם להם לשכוח שבצד השני יש בן אדם, ואולי זו רק ישראליות מכוערת רגילה.
דוגמאות יש למכביר, וכנראה שאעלה עוד כמה על הכתב בהמשך, אבל בינתיים רק תרשו לי להפנות את קוראיי ל-rant של שחר שמש בנושא בקשת אישור קריאה אוטומטי בדואר אלקטרוני, שדי מסכם (ומרחיב) את דעותיי בנושא.
מדי פעם אנחנו שומעים כל עוד חוק שמאפשר לרשויות השלטון במדינה מסוימת חדירה מוגזמת לפרטיות אזרחיהן – פעם בארה”ב, פעם בבריטניה או בצרפת, ועכשיו – גם בישראל.
למי שלא עוקב, ממשלת ישראל דנה בימים אלה בחוק שיאפשר למשטרת ישראל לדעת כל פרט על התקשורת של אזרחי מדינת ישראל: מספרי טלפון, כתובות דואר אלקטרוני, כתובות IP, מספרי זיהוי חומרה של מכשירי טלפון ונתבי אינטרנט ועוד היד נטויה.
מאז אותו מקרה (שבאמת אין צורך להזכיר בשם) הרשויות בידידתנו שמעבר לים בפאניקה מוחלטת מכל דבר שמזכיר טרור (והרבה דברים שלא). בצדק או שלא בצדק – פאניקה תמיד היתה מהלך פוליטי נבון, אבל ממה אזרחי ארה”ב צריכים לדאוג יותר מטרור? מסתבר שדי הרבה.
19 years old Jhannet Sejas was arrested today for capturing 20 seconds of the new “Transformers” movie on her digital camcorder. [The Washington Post] [Daily Press] [ABC news].
The girl of course wasn’t aware that she was doing anything wrong, but according to a new copyright law passed in 2005, recording a motion picture in a theater is a crime regardless of the reason and use for the copy. I’m not aware of the specific details of this absurd law, so it might not actually prohibit this specific behavior (capturing a very small subset of the whole work), but in any case the specific law under which Jhannet Sejas will be tried on August 21 flies in the face of common copyright practices.
אתמול קיבלתי דואר זבל. ז”א, לא קיבלתי אותו – מני ליבנה שעובד איתי קיבל אותו, אבל אחר כך ראיתי 30 עותקים של אותו דואר בתיבת דואר הזבל בשרת. כל זה לא היה סיפור מעניין במיוחד לולא זה היה דואר אלקטרוני מעט מוזר בתור דואר זבל – התוכן לא ניסה לפרסם מוסך לאאודי, שרות תמיכה למחשבים או בית ספר לשפות (חווית דואר הזבל הישראלית שונה מאוד מחווית דואר הזבל של דוברי האנגלית, אם כי אנחנו מקבלים גם הרבה מהזבל הרגיל של גלולות וכיו”ב ), אלא קמפיין פוליטי שמנסה להריץ את המשנה לראש הממשלה, והשר לפיתוח של משהו, שמעון פרס לנשיאות מדינת ישראל.
Things n' Stuff is proudly powered by
WordPress
Entries (RSS)
and Comments (RSS).