Archive for the ‘Social’ Category

לפעמים העיתונות עוברת כל גבול

בעקבות הארוע הרפואי שהיה לרה”מ אריאל שרון והאשפוז, התקשורת מלאה בדיונים על מידת החשיפה שצריכה להיות למצבו הבריאותי של ראש הממשלה.

הסקנדל התורן היה שהתגלתה העובדה שבמסגרת הבדיקות השגרתיות בבית החולים, ראש הממשלה הורדם בהרדמה כללית לכשעה, והתחוללה מאין סערה פומבית בזעיר-אנפין על האם ה”ציבור” היה צריך להיות מיודע על השתלשלות זו.
(more…)

עדכונים מסוף השבוע

היינו בשבת באילת – קרן ואני, אורי ושני ידידים של קרן.
לא היה יותר מדי עמוס –
* ירדנו ביום חמישי בשעה סבירה, והיתה קצת פאשלה עם המלון (לא הבנתי מה זה “אכסנית הצוללים של אמבסדור” שהתברר כמבנים טרומיים מחוץ למלון).
* אני ואורי עשינו שלוש צלילות ביום שישי בזמן שקרן והשאר עשו צלילת הכרות אחת וניסו להספיק לטיול גמלים (שהתפקשש)

(more…)

Outside insight

If you are at all interested in the Israeli-Palestinian debacle, I’d recommend reading the following piece at Kuro5hin.

(more…)

Quantity means Quality

I’ve just read this repost of a repost, so I’m reposting here:

(more…)

הכתובת שעל הקיר

שוב רצח פוליטי במדינת ישראל. שוב ימני “קיצוני” מוצא שהדרך היחידה הפתוחה בפניו להביא את האידאלוגיה שלו היא לתקוף חפים מפשע בעזרת נשק קטלני.

(more…)

My car smells like hamburgers

Correction – my cars smells of good hamburgers.
(more…)

In case I forgot to mention

My friend Elad is touring the world (Australia at the moment, south america later), and his travel blog is a really good read.

It sounds like he is having a lot of fun and encountering some interesting people, places and events.

כתום זה במקום רשות הדיבור?

יש עכשיו איזה מכתם שעושה את דרכו בדוא”ל, שכאילו טוען שמתנגדי ההתנתקות עושים צרות לכל העולם – חוסמים כבישים, מתקיפים אתרים, וכו’ – עושים זאת מתוך ביטוי לגיטימי לתסכול שהם חשים מכך שסותמים להם את הפיות.

כמובן שזה הכל בבל”ת: אנחנו עדיין גרים במדינה חופשית בה חופש הדיבור מובטח לכל אחד ובכל זמן. אף אחד לא מונע מאנשים, בעלי דעות אילו ואחרות, מלכתוב מכתבים, לפרסם מאמרים או כרזות בעיתונות, להפגין (בצורה מתורבתת מול משרדי הממשלה השונים), לתלות כרזות (מה שהם יודעים לעשות יפה מאוד – בעיקר במקומות בהם אסור כגון על תמרורי תנועה) ולבטא את עצמם ואת דעותיהם הפוליטיות בכל דרך לגיטימית.

אבל האנשים בכתום – יוק. הם נהנים להשתמש בכלים הדמוקרטיים הזמינים לכל אדם למטרות שלהם (ונגד כך אין לי טענות), אבל ברגע שהם מיצו את האפשרויות שהדמוקרטיה מציעה להם בלי להגיע לתוצאה הרצויה – שהרי בדמוקרטיה גם לרוב הדומם מגיע זכות הצבעה – אזי הם ממהרים לפרוק כל עול וחוק.

זה בערך כמו שאני אביע את התנגדותי לגזרות הכלכליות הניטחות עלינו חדשות לבקרים ע”י זה שאתחיל לשדוד חנויות מכולת. אני גם אצפה שיתייחסו אלי בסובלנות – הרי אני בסך הכל מביע את תסכולי מכך שסותמים את פי.