מטה המאבק בעישון הכפוי “לנשום נקי” (כך הם קוראים לעצמם) תופסים תאוצה באגף התביעות המשפטיות. באופן עקרוני אני בעדם – ולכן אני חתום על העצומה ורשום לרשימת הדיוור שלהם, אבל אני מתחיל לא להרגיש בנוח עם הצורה שבה הם מעודדים תביעות פרטיות נגד בתי עסק, קצת בנוסח רודפי האמבולנסים הידועים לשמצה בארה”ב.
While I’m using Linux as my main operating system for a long time and I haven’t used MS-Windows for any significant amount for several years now, unlike my previous work place, in my current work most of my colleagues are using MS-Windows on their desktops. Because of this, I’m exposed to a lot of MS-Windows during the day.
The visual difference between the two desktops is always jarring for me – especially when I’m writing documents, code or emails (and not when browsing web sites, which visually is a very similar experience on both platforms) I’m astounded by how text looks so much different, even when using the exact same fonts. Perhaps I’m just used to it – sitting in front of a Linux desktop most of the day – but I find the typography on the Linux desktop (notably GNOME in my case, KDE is slightly different) much more pleasing to the eye then what you find on the standard MS-Windows desktop, and its always slightly painful to go back and look at text on an MS-Windows computer.
Since I can’t leave well enough alone, I’ve set up a comparison between the two scenarios – so you can check for yourself and tell me if I’m just imagining things:
Read the rest of this entry »
So, I present to you – cool biker chic:
Note: This post should be an article in the DD-WRT wiki. If it looks OK, I’ll post it there later – its here so people can comment on it.
This is the story of how I managed to setup a DD-WRT powered router for my office LAN, with multiple static IPs (from a DSL connection) on a DMZ. It was kind of trial and error because I couldn’t find a good reference on how to do such a thing (or in any way use static IPs without port mapping or DNAT) – so I decided to write one.
Sometimes you encounter a software user interface that is so lame, you just can’t let it go. This is a very good example of such a case – MS-Project and the delete button.
במלחמה בין שתי סביבות שולחן העבודה הפופולאריות ללינוקס, אני לא תופס צד (למרות מה שמני אולי יחשוב). נכון שכרגע שולחן העבודה ברירת המחדל שלי הוא GNOME, אבל הייתי משתמש KDE המון זמן וברגע ש-KDE4 יצא, אני מבטיח לכם שאחזור. בנוסף אני מאוד אוהב את יכולות התצורה של KDE ובכך שכמעט כל דבר אפשר להגדיר ולשנות.
ב-GNOME המצב שונה – יש מעט מאוד אפשרויות תצורה (לפחות מתוך הדיאלוגים הזמינים למשתמש הפשוט – אני לא רוצה לדבר על gconf), אבל לא על זה באתי לדבר היום, אלא על הגישה השונה מהותית של שתי המערכות לכפתור ה-OK בדיאלוגים אלו (או לחוסר שלו ב-GNOME).
כאן – http://geek.co.il/gallery/v/2007-06 – אין ממש מה לראות: לא צילמתי הרבה וגם אם הייתי מצלם, היה שם בעיקר הרבה אנשים. מה שכן – אפשר לנצל את ההדזמנות להסתכל על כמה תמונות משעשעות ישנות יותר שיש לי באתר:
אחת השאלות שמטרידות אנשים שצופים בסדרת הטלוויזיה מסע בן כוכבים (Star Trek) – לפחות אנשים מסוימים, טכניים מאוד – זה למה החלליות שם תמיד פוגשות אחת את השניה כשהן מיושרות על אותו מישור. כמה מחקרים קוסמולוגים חדשים מצביעים על סיבה אפשרית – יתכן שליקום יש כיוון מועדף:
Things n' Stuff is proudly powered by
WordPress
Entries (RSS)
and Comments (RSS).
