היום הלכנו לשוק סוף השבוע בצ’אטוצ’אק. זה מקום ענק ודי מאורגן. בניגוד לשווקים האחרים של בנגקוק, שהם בד”כ אוסף של רחובות ש”נכבשו” ע”י המון דוכניים מאולתרים, השוק של צ’אטוצ’אק ממוקם באזור מיוחד שמוקצה בדיוק לו, יש בו רחובות פחות או יותר מסודרים, שרותים, שירותי בנקאות והכי מוזר: השוק מחולק לאזורים לפי סוגי החנויות, תראו שלט:
Sorry – This is the 3rd time I’m trying to write my post, as each time something happens to everything I had written. It is *so* annoying! (Especially as only some of it is Microsoft’s fault, but some of it is my own stupidity..)
So.. The day started with Oded’s new alarm clock *not* going off. So we started the day at around eleven instead of around eight… So we threw all our previous plans out the window, as the temples close at noon, and tried to decide what to do.. What we decided, in the end, was to plan today for tomorrow and tomorrow – wake up early! 🙂
אחד הדברים שמוזר לי מאוד בתאילנד, זה שאני לא ממש מרגיש את החום רוב הזמן (בניגוד לקרן, לדוגמה 🙂 ). נכון, ממש חם וגם לח – אבל כל זמן שאנחנו הולכים ברחוב, ואפילו בעצירה – בעיקר בצל – החום לא ממש מטריד אותי. עד שאנחנו נכנסים למקום ממוזג: בשניה שאנחנו יוצאים מהתנור של הרחוב אני מרגיש איך כל הראש שלי רטוב והזעה מטפטפת במורד הגבות שלי.
עוד משהו מעניין זה הקטע של תאילנדיים לעצור כל תייר ברחוב ולהתחיל לדבר איתו.
This computer is hebrew chalanged, unlike the surprisingly hebrew capable XP we used yesterday, this cafe which seats in the middle of Bangkok’s “Israeli” zone doesn’t sport this much needed feature (I still don’t believe that some people still use Windows 98). Also, this is the first internet shop I saw which uses actual internet cafe software to lock computers – all others on this trip used the old ledger method – they write your seat number and time you started in a ledger 🙂
Anyway – as Karen explained – we’re going ragtag today. We got a room at one of the classier joint off Khoa San, which is to say – we got a room with air conditioning, hot water (we think – haven’t tested yet) and an actuall toilet seat ! yey us :-).
Its also remarkably claustorphobic..
What a day!
It started at gawdawful in the morning (7:00), after very little sleep..
Oded and I went out to find ourselves a trekking backpack… We took the Skytrain – upper story train – to the shopping district, which we discovered only opens at 10:00.. (Just a reminder.. It’s now about 7:30..) Ugh.. So we walked around for a little, and met a very nice Thai man who wanted to practise his English. He explained that on Fridays everything opens at 10:00, and where we should go for shopping and all the big attractions of Bangkok. He then proceeded to arrange with a nearby Tuk Tuk driver to take us to the shopping center for about half the price we would have otherwise paid. 🙂
Hi everyone!
Never fly with El Al… They suck! 🙁
The flight was delayed – as usual.. There was no legroom to speak of.. As usual.. (they really push the rows to close together..) The flight was full of Israelis.. As usual.. At least one of the flight attendants was cute 😉
We landed! In Thailand! 🙂 Yay! 🙂 Then we spent an hour waiting in line for immigration.. Though they took a photo of each of us at the immigration when we finally got there.. That was pretty funky..
למרות לחץ נוראי של אריזה ברגע האחרון, וביטול התוכניות של להפגש עם חברים לפני הטיסה, הספקנו לעלות על המטוס בזמן (ואפילו עשינו קצת שופינג בדיוטי פרי).
באופן מאוד “אלעלי”, הטיסה התעכבה בכמעט שעה מזמן ההמראה המתוכנן כך שהגענו לבנגקוק רק בשעה 17:30 (והפרש השעות הוא 4 ולא כפי שאמרתי – כך שעכשיו השעה בבנגקוק היא 9:45 בערב שזה 17:45 בישראל).
באופן צפוי, גם הטיסה היתה מלאה ישראלים שנסעו לטיול בתאילנד, ויצא לנו גם לדבר עם חלק מהם – כולל שלישיה מאוד משעשעת שערכה סקר האם לאחד מהם צריך לעשות תספורת. הם כמובן הציקו לכל מי שנראה ישראלי בשדה התעופה וניהלו רישום שמות מדויק (היתכן שהם סוכנים של משטרת ההגירה התאית ? 😉 ).
בתאילנד חם. מאוד. “37 מעלות” הכריז הטייס לאחר הנחיתה, וזה לפני שסופרים את הלחות. קרן כמעט נמסה.
בסופו של דבר התמקמנו בבית הארחה (אולי מלון ?) רק בשעה מאוחרת בערב, כך שלא נספיק היום שום דבר ממש מעניין/חשוב. לא נורא – יש גם את מחר.
ד”ש לכולם.
זהו, יום אחרון בארץ – היום ב-12 בלילה קרן ואני נהיה על מטוס לתאילנד.
והכל מטורף. כמובן שעוד לא ארזנו תיק והיום אני עוד צריך לסיים דברים בעבודה, אנחנו צריכים לעשות קניות אחרונות (בין השאר – נעלי הליכה לקרן שמסתבר שאין לה ואני דפוק לא בודק), לפגוש חברים – להגיד שלום וכולי ולעשות עוד סידורים מסידורים שונים.
לפחות נושא הדירה נסגר – היום בבוקר חתמנו על החוזה של הדירה החדשה ויש לנו לאן לחזור. אני מקווה שכל השאר יהיה בסדר.
צפו לעדכונים בהמשך.
Things n' Stuff is proudly powered by
WordPress
Entries (RSS)
and Comments (RSS).