אחרי שקמנו בבוקר עם המון תוכניות לעשות הרבה דברים, בסוף הוצאנו את היום בסתלבט.
חצי מהיום בזבזנו על אינטרנט (חסך של כמעט שלושה ימים 😉 ), ואחר כך לא נשאר הרבה זמן לעשות שום דבר. החלטנו ליסוע לאחד המקדשים שמחוץ לעיר העתיקה (שבתוך החומות) – זה מקדש שמארח, שלושה ימים בשבוע, שיח בין נזירים מתלמדים לתיירים דוברי אנגלית. הרעיון הוא שהנזירים יוכלו לשפר את האנגלית שלהם, ותיירים זרים ילמדו מקרוב על אורח החיים של הנזירים הבודהיסטים.
Trekking is apparently not for me..
First of all, I am in no shape to walk up and down very steep trails for 5 hours. (The brochure said it was supposed to be a 2.5 hour walk, but Oded claims that I walk much slower than average..)
Second, it seems that I am much too spoiled for trekking environments. The other Aussi couple with us claimed that the facilities were pretty good – we had running water , and toilets (or what the Thai consider toilets – partially covered holes in the grond with space to stand on while you crouch and aim for the hole..), but it’s too primitive for my tastes..
Third, the mosquitoes! The ****ing mosquitoes! Even after constantly spraying myself with repellant, I managed to get about 40 (yes, 40) mosquitoe bites this trek. Mostly on my butt! 🙁
Yes, this is the exact song to describe what fell from the sky tonight. An hour of pouring sheets of rain, which we happily walked through.. So now I’m soaked from head to toe! 🙂
לפני שיצאנו לצ’יאנג-מאי, בדקנו את מזג האוויר (דרך האינטרנט). התחזית ל-10 ימים היתה בקביעות, 30-31 מעלות צלזיוס וסערות רעמים פזורות.. איזה סערות ואיזה בטיח. לא ירדה אפילו טיפה. אתמול היה 10 דקות גשם חביב (העלתי תמונה).
והיום יצאנו לבזאר הלילה של צ’יאנג-מאי (לא מרשים במיוחד, אבל הרבה יותר מוצלח משוק הלילה של בנגקוק), ובערך באמצע נפתחו ארובות השמיים.
עקב זה שקרן ואני לא מרגישים כל כך טוב היום, דחינו את הטרק למחר. לא נראה שהפסדנו משהו מכיוון שהטרק שתוכנן בוטל בסופו של דבר (לא הבנתי אם זה בגלל הגשם שירד בבוקר או בגלל מיעוט המשתתפים שנשארו).
יתכן שזה הכל סימפטיה למצבו של אלעד 🙂
Things n' Stuff is proudly powered by
WordPress
Entries (RSS)
and Comments (RSS).