Things n' Stuff | Thoughts about the universe in general

הנה מתכון למרק חם וצהוב לחורף, אם אתם בקטע של מרקים צהוביים (מזרחיים, מישהו היה אומר? אולי – לא יודע). הבסיס הוא אפונה יבשה צהובה (split pea) אז אפשר לקרוא למרק הזה מרק אפונה צהובה, אבל אני מעדיף “מרק צהוב עם אפונה” (בין השאר בגלל שאפשר להכין אותו בלי אפונה).

מרכיבים:

• 400 גרם אפונה יבשה צהובה. אפשר להחליף בעדשים חומות או עדשים כתומות (אם כי הן קטנות יותר ונוטות להפוך לעיסה במרק). לא הייתי ממליץ לשים אפונה יבשה ירוקה או עדשים ירוקות כי המרק לא יקבל את הצבע הצהוב הרצוי שלו.
• בצל גדול
• תפוח אדמה בינוני או גדול. ניסיתי להחליף לקולורבי – תחליך התפ”א הסטנדרטי שלי וזה עובד, אבל לא מדהים.
• שני גזרים בינוניים שטופים. אני בד”כ לא מקלף אותם למרות שאני יודע שיש כאלה שאוהבים את זה, ואני אומר – כל הויטמינים בקליפה!
• 2-3 פטריות – להסמיך את המרק. אפשר גם להחליף בקישוא אבל זה נותן למרק צבע יותר ירוק.

הכנה:

להעמיד קלחת קטנה עם מים רותחים על חום בינוני-גבוה ולשפוך פנימה את האפונה היבשה או העדשים. לתת לזה לרחוש ולהוסיף מדי פעם מים אם המים לא מכסים את האפונה. נניח לאפונה להתבשל ולהתרכך בזמן שאנחנו מכינים את שאר הרכיבים.

לשים בסיר כף שמן ולקצוץ פנימה את הבצל. בגדול את הבצל אמורים לגרור כמו שנעשה את שאר הירקות, אבל בצל ופומפיה יסתיים בדמעות, אז אני פשוט קוצץ אותו לחתיכות קטנות. לשים על חום בינוני ולתת לבצל להתאדות עד שהוא שקוף. כשהבצל מוכן ומתחיל קצת להשחים, נשתמש בפומפיה בשביל לגרור לתוך הסיר את התפ”א (כדאי לקלף קודם, אבל אני מניח שלא חייבים) ואת הגזרים. אם החלטנו להשתמש בקישוא במקום בפטריה (או בנוסף – אני גמיש) אז גם הוא נכנס עכשיו. לכסות את הסיר ולתת לתערובת להתבשל לבד כ-20 דקות. כדאי לפתוח ולערבב מדי פעם.

כשהירקות מוכנים, להוריד את האפונה ולשטוף אותה במים נקיים – כדי לנקות את כל העמילנים ושאר השטויות שיוצאות בזמן הבישול ועושות קצף – אני שופך בזהירות את כל המים מהקלחת בלי לאבד את האפונה, ואז ממלא במים נקיים ושופך שוב פעם או פעמיים. לבסוף להוסיף את האפונה – בלי מים – לסיר. אם אנחנו רוצים לשים פטריות בפנים (מומלץ – זה גם מוסיף מאוד לטעם), אז עכשיו זה הזמן להוסיף אותן לסיר, שוב ע”י לגרור אותן בפומפיה.

למלא את הסיר במים רותחים, ולהביא לרתיחה. לערבב מדי פעם עד שהמרק רותח ואז להוריד לאש קטנה. לבשל כ-20 דקות, וכדאי לערבב מדי פעם.

אחרי 20 דקות, הגיע הזמן להוסיף תבלינים: אני שם כפית כורכום, שתי כפיות כמון, חצי כפית מלח, פלפל פפריקה מתוקה וג’ינגר כל אחד. לחילופין אבקת קארי המבוססת על כמון כורכום וכוסברה תחליף את רוב התבלינים האלה.

לבשל עוד 10 דקות על אש קטנה ולקרוא למרק “מוכן”.

בתיאבון.

Related articles

• Longer, Hotter And More Water! (lukeford.net)
• Yesterday’s Turkey Is Today’s Soup (thespectacledbean.wordpress.com)
• Pea Soup is good for the soul (balanceandblueberries.wordpress.com)

זה לא באמת מתכון – יותר המלצת צרכנות: סנפרוסט הוציאה ממש לאחרונה סדרה חדשה של מוצרי ירקות קפואים בדמות לקט ירקות קפואים ביחד עם ציר למרק. אני לקוח של סנפרוסט כבר הרבה שנים ואחד הדברים שתמיד תמצאו אצלי במקפיא זה ירקות של סנפרוסט. ספציפית תמיד יש לי שקית של לקט נורמנדי ל”מרק חרום”: אם באים במפתיע מבקרים רעבים ב-2 בלילה⁽¹⁾ , אז אפשר תמיד לזרוק את התוכן של שקית לקט נורמנדי לסיר, להוסיף קופסאת רסק עגבניות תבלינים ומים רותחים, ותוך חצי שעה יש מרק חם וטעים.

הפעם סנפרוסט מציעים כבר את הכל בשקית אחת: גם הירקות, גם הציר עם התיבול, רק חסר מים. ניסיתי את ה”מרק שעועית” שלהם, ובגלל שאני לא יכול להשאיר שום דבר כמו שהוא היה (מסורת ארוכת שנים של לנסות לתקן דברים שלא מקולקלים), התחלתי בלאדות סלרי קצוץ עם פלפל אדום חתוך לקוביות, הוספתי כרשה קצוצה לעוד שתי דקות ואז את התוכן של שקית המרק של סנפרוסט, וכמובן למלא במים רותחים. המרק יצא קצת יותר מימי ממה שאני מעדיף (אני אוהב נזידים סמיכים), אבל טעים ואין אפילו צורך לתבל מעבר לציר שבשקית. מעולה לאנשים שנשארים בבית כי הם חולים בשפעת ולא רוצים להדביק את המשרד

גם מי שחרד ממרכיבים מלאכותיים באוכל תעשייתי יכול להרגע: הדברים הכי גרועים שיש בשקית הם חומצת לימון כמייצב, גומי קסנטן כחומר עיבוי, ותמצית רוזמרין כמעכב חימצון.

1. זה פחות נפוץ בשנים האחרונות מאשר כשגרתי באזור המרכז, אבל עדיין צריכים להיות מוכנים [↩]

המתכון הנ”ל מאוד פשוט אבל מאוד טעים, בעיקר עם אתם מהאנשים שאוהבים הרבה שום – אני בהחלט בקבוצה הזאת

הרעיון הוא ששיני השום מתבשלות בתנור ונמסות לתוך העוף וזה נותן לכל העוף טעם של שום – המממממ…

(more…)

Lets face it – Kontact is a nice application but its not really a contender if you want integration with your corporate address book and calendar in your PIM application⁽¹⁾ and Evolution is the only solution for the feature set one would expect from a corporate friendly PIM solution.

Evolution works great when running under GNOME, but if you hate GNOME 3 as much as I do⁽²⁾, then you are likely to try to run Evolution under a recent KDE 4. And then problems start mounting – there’s the file dialogs which look completely different and don’t inter-operate with KDE’s virtual file system layer (KIO), but the most annoying problem is saving the passwords for your email, address book and calendar services.

Evolution relies on GNOME’s keyring service to store passwords for remote services, and that service is not running when you start KDE. Without the keyring, Evolution will keep asking you for passwords to all your email services when you start up, and for all your address book services when you try to compose an email. Which wouldn’t have been that bad if not for the fact that before popping up the password dialog, Evolution spends minutes (!!) trying to contact the GNOME keyring service. Only after being frozen for a couple of minutes you get asked for the first password, and if you have more then one service then please wait two more minutes while Evolution tries fruitlessly to contact GNOME keyring again!

The solution is simple – have GNOME keyring launch automatically when you log in to KDE, just like it does for GNOME. There are several ways to do this – for example using KDE’s “startup applications” system or writing custom profile scripts (I’ve tried both), but the more elegant solution I found in fedorahosted.org where someone committed a simple script that generates GNOME keyring startup and shutdown scripts for KDE. I’m guessing this is used in the KDE live CD spins for Fedora.

Anyway, this script can easily adapted to generate GNOME keyring integration scripts for your local KDE installation. Just start Konsole, and paste this into the command line:


cat > $HOME/.kde/env/start-custom.sh <<EOF
#!/bin/sh
eval \`gnome-keyring-daemon\`
export GNOME_KEYRING_PID
export GNOME_KEYRING_SOCKET
EOF
chmod 755 $HOME/.kde/env/start-custom.sh
cat > $HOME/.kde/shutdown/stop-custom.sh <<EOF
#/bin/sh
if [-n "\$GNOME_KEYRING_PID"]; then
kill \$GNOME_KEYRING_PID
fi
EOF
chmod 755 $HOME/.kde/shutdown/stop-custom.sh


Now you can log out, and when you log back in, GNOME keyring will be running in the background, providing keyring services to GNOME applications. This will also make working with the Fedora bug reporting tool – ABRT – so much easier as that too relies on GNOME keyring and suffers from the same “freeze while looking for the keyring service” issue that Evolution suffers from.

Related articles

• GNOME vs. KDE: the Latest Round (tech.slashdot.org)
• GNOME 3 on Linux Mint 10 (martinwebster.eu)
• Fedora 15 beta released as GNOME 3 backlash grows (linuxfordevices.com)
• Are You Looking Forward to GNOME 3? (ostatic.com)

1. also – contrary to popular belief in hacker circles, rich text editing is useful – and Kontact really sucks at that [↩]
2. if you are a GNOME user and weren’t exposed to GNOME 3 yet, then don’t worry – soon coming to a distro near your, and you’re likely not going to like it [↩]

Ok, it might not be new – but it’s new to me: Ben & Jerry’s have managed to make a crunchy peanut butter ice cream! It is called Chubby Hubby and I can totally understand why its called that way – I can eat it all day

Related articles

• Next Android Version to be Called Ice Cream Sandwich (pocketnow.com)

ולמה לעצלנים? כי מתוכוני חומוס מתחילים בד”כ בללכת לשוק יום קודם, לקנות קילו חומוס טרי, להשרות אותו במים, לקום בבוקר ולהחליף את המים ובערב אפשר להשתמש בחומוס לבשל משהו.

בגרסה שלי הולכים ל-AM:PM וקונים שימורי חומוס שתי קופסאות מתאימות לארבעה אנשים וכל שאר הכמויות זה לפי זה.

בשביל לעשות את המרק קצת יותר מעניין – וסמיך – למרות ההתחלה “הבעייתית”, אני מוסיף תפוחי אדמה וחברים – בטטה הולכת טוב, כמו גם ארטישוק ירושלמי (למה באמת קוראים לזה ככה, זה ממש לא נראה כמו ארטישוק) או קולורבי.

(more…)

הנה עוד מתכון שהצליח לי (לפחות ככה טוענים הנבדקים): עוף בתנור עם אננס ותפוחים.

בגדול קשה להרוס עוף בתנור – קחו כרעי עוף, סדרו בתבנית,קחו כמה מרכיבים שנשמעים הגיוניים ביחד (כמו שזיפים ורוטב רימונים, דבש וסויה או דבש וחרדל, אולי קטשופ וחרדל? ) ערבבו ושפכו על העוף ושימו בתנור לשעה. הנה הגרסה שלי למשהו קצת יותר מעניין:

(more…)

אתמול יצא לי לראות תוכנית אוכל בריטית⁽¹⁾ בשם Full-On Food ושני הבריטים (המשוגעים על צ’יפס) הדגימו את מתכון הצ’יפס הכי מסובך שראיתי בחיים – מעבר לטיגון הכפול (שכבר כמעט נחשב סטנדרטי) היה להם בישול במים עם חציר חרוך, והלהיט – הזרקת קטשופ לתוך הצ’יפס לאחר שהוא מוכן.

הרעיון האחרון די גאוני (אם נתעלם לרגע שאני לא ממש אוהב קטשופ על הצ’יפס שלי) אז יצאתי לחפש על זה מידע באינטרנט – יש לציין שלפי כמות התוצאות הרלוונטיות בגוגל, זה לא רעיון מוכר במיוחד, אבל כן הצלחתי למצוא את פטנט אמריקאי 747856: Methods and apparatuses for dispensing condiments של אדם בשם Scott E. Brient שאין עליו הרבה מידע באינטרנט אבל נראה שהוא עורך דין לפטנטים ולא באמת ממציא ולכן לא סביר שנראה מכונה כזאת בזמן הקרוב.

הדבר השני, והמבריק יותר שמצאתי הוא התיאור של הרעיון באתר highDEAS.com. המאמר עצמו לא מרחיב כלום מעבר לרעיון עליו כבר דיברנו, אבל האתר עצמו גאוני ומגדיר את עצמו כאתר רעיונות “‪for the best ideas (when you’re high)‬” . יש שם הרבה רעיונות “גאוניים”, כמו מסעדה עם תפריט בניית סושי – לרמת בחירת המרכיבים של הרול או Iron Chef למוזיקה.

1. בניגוד לדעה הרווחת על הבישול הבריטי, תוכניות האוכל הבריטיות הן הכי טובות, אולי בגלל שהן רוב הזמן על בישול ואוכל במקומות שונים מחוץ לאנגליה [↩]

סתם התחשק לי מרק הערב, ואין שום קשר לכך שחורף. בד”כ אני עושה משהו על בסיס אבקת מרק מוכן אבל הפעם לא התחשק לי, אז הנה משהו שהמצאתי:
למה ? כי היה לי סלרי וקולוראבי במקרר ואם לא הייתי עושה איתם משהו הם היו נזרקים לפח בקרוב. שימו לב שההכנה יכולה לקחת הרבה זמן – אפילו שעתיים.

(more…)

בסופר הקרוב למקום מגורי התחילו להביא ירקות מעניינים, אולי עוד יש סיכוי לשוק האוכל הישראלי – עוד לא ראיתי כרוב שחור, אבל אולי נוכל לקבל ירקות שכבר מופיעים בספרי הבישול שאפשר למצוא באותו סופר

הנה ההמצאות החדשות של מחלקת הירקות:
(more…)